השאלה כמה זמן אורך טיפול פסיכולוגי דומה מעט לשאלה כמה זמן לוקח לחזור ממקום העבודה לבית. מובן שהמצב שונה עבור מי שמנהל את המשרד מביתו ועבור מי שמתגורר בתל-אביב ועובד בחברת סטרט-אפ ביוקנעם. יש גם הבדל בין מי שחוזר לביתו בשעה עמוסה ופקוקה לבין מי שעושה זאת בשעה פחות עמוסה. גם מצבו של מי שנוסע ברכב פרטי שונה ממצבו של מי שמשתמש בתחבורה ציבורית… נדמה לי שהעקרון ברור.
אם כן, התשובה לשאלה "כמה זמן אורך טיפול פסיכולוגי" תלויה בכמה נתונים. החשוב שבהם הוא סוג הבעיה. ככל שהבעיה ממוקדת יותר פתרונה יהיה קצר יותר. טיפול בפחד מפני מעליות לא צריך לארוך יותר מכמה פגישות עם פסיכולוג קליני ויפתר לרוב בטיפול התנהגותי. שונה מצבו של אדם החש חוסר סיפוק בעבודה, בדידות, חוסר בטחון עצמי, שיעמום, אין לו בת זוג והוא נתקף מדי פעם במחלה פסיכוסומטית. לאדם כזה הייתי ממליץ בחום לפנות לטיפול דינמי-אנליטי שעשוי להמשך אפילו כמה שנים.
נתון נוסף הוא סוג הטיפול. טיפול פסיכולוגי התנהגותי הוא לרוב הקצר ביותר, קוגניטיבי ארוך יותר ודינמי-אנליטי הוא הארוך ביותר. הסיבה לכך קשורה בעומק אליו מכוון הטיפול. טיפול התנהגותי מכוון להתנהגות הגלויה על-פני השטח, הקוגניטיבי למחשבות שעומדות בבסיס הסבל, והדינמי-אנליטי מכוון לעומק הרב ביותר – לגורמים הלא מודעים העומדים בבסיס הסבל. לפני זמן מה עמדתי לשכור משרד כדי להקים בו קליניקה. המשרד שכן בקומת הקרקע וקירותיו היו סדוקים ורטובים. הצעות התיקון שקיבלתי החלו בתיקון של הסדקים וחיפוי הקיר. תיקון שהקבלן לא היה מוכן לתת שום אחריות בנוגע אליו. הקבלן הציע גם חפירה חיצונית וזיפות הקיר. תיקון שהיה מוכן לתת עליו אחריות של שנתיים. לבסוף הוצע לי גם לחפור, לצקת מחדש את חגורת הבטון הסדוקה המחזיקה את הקיר, ולהרחיק את האדמה שבחצר מהקיר. תיקון זה כלל פתרון יסודי של הגורמים לבעיה, ועליו הקבלן היה מוכן לתת אחריות לחמש-עשרה שנים. בטיפול דינמי-אנליטי אנו מחפשים את שורש הבעיה ופועלים על-מנת לחשוף ולהקל עליו. מובן שפעולה זו אורכת יותר זמן.
ראוי לציין שטיפול דינמי-אנליטי לא חייב לארוך הרבה זמן. כאשר אדם עסוק בבעיה ממוקדת ניתן לערוך טיפול קצר מועד שאורך שתים עשרה פגישות בלבד. כך למשל היה במקרה של אשה שלא הייתה מסוגלת להחליט האם להתחתן עם הגבר עמו חייה. בטיפול יכולנו לראות כיצד ההתלבטות מבטאת חשש עמוק להפוך לאשה ולאם ואינו קשור לגבר אותו אהבה מאוד. תובנה זו אפשרה לה להחליט להתחתן.
גורם אחרון שאציין בהקשר של אורך הטיפול קשור במטופל. יש מטופלים השרויים במצבים קשים מאוד שמגיעים בתוך שלוש שנים לכל היותר למצב מצויין פנימית וחיצונית. מטופלת באמצע שנות השלושים לחייה שהייתה מכורה לעבודה, פחדה מאוד מאינטימיות, לא הצליחה ליצור קשר עם גבר ונטתה להאשמה עצמית גורפת וערעור עצמי קיצוני של ערכה העצמי הצליחה בתוך פחות משלוש שנים להפחית מאוד את ההאשמה העצמית וליצור קרבה משמעותית בטיפול. בעקבות אלו היא יכולה הייתה להפחית את כמות העבודה שלה. בהמשך יצרה קשר עם גבר, התחתנה עמו וילדה ילד. למטופלים אחרים נדרש לפעמים זמן ארוך יותר ליצור שינוי יסודי כל-כך בחייהם.